משה זאב פלינקר

משה זאב פלינקֶר (Flinker; תרפ"ז 9 באוקטובר 1926, האג – תש"ד, 1944, אושוויץ) היה נער יהודי הולנדי שחיבר בימי השואה יומן אישי בעברית וחשף בפני קוראים רבים בעשורים שלאחר מכן את התמודדויות נער דתי עם שאלות אמוניות בתקופת השואה. היומן שחיבר, שבו תיעד בין השאר את התקופה בה הסתתרה משפחתו מאימת רדיפות הנאצים בבלגיה, יצא לאור כספר.

עטיפת היומן המפורסם

קורות חייו

ילדותו

פלינקר נולד בהאג שבהולנד למשפחה דתית חסידית שמוצאה במזרח אירופה, גדל והתחנך במערב אירופה. אביו, אליעזר נח, היה איש עסקים עשיר (אחיו, דודו של משה, היה העיתונאי דוד פלינקר). למשה היו 5 אחיות ואח צעיר ממנו. מלבד לימודיהם בבית הספר למדו רבות אצל מורים פרטיים ובייחוד משה שהרחיב את ידיעותיו בשפות. בבית דיברו הולנדית אך משה ידע גם עברית ויידיש ולמד גם צרפתית, אנגלית, גרמנית, לטינית ויוונית. ביומנו מתאר משה את השתדלותו ללמוד גם את השפה הערבית.

כשפרצה מלחמת העולם השנייה ב-1939, הכריזה הולנד על נייטרליות. למרות זאת, ב-10 במאי 1940 תקפה גרמניה הנאצית את הולנד, בלגיה וצרפת. הולנד נכבשה תוך חמישה ימים ונכנעה ב-15 במאי. מיד לאחר הפלישה הגרמנית החלו גזירות נגד יהדות הולנד, שמנתה אז כ-140,000 איש (וכן בתוכם כ-30,000 פליטים מגרמניה, ביניהם משפחתה של אנה פרנק). בסוף המלחמה נותרו בחיים רק כ-36,000 יהודים, שרובם ניצלו כיוון שהצליחו להתחבא מבלי להיתפס. רוב האחרים נשלחו למחנות מעבר בהולנד (הגדול מביניהם היה מחנה וסטרבורק), ורובם נשלחו ברכבות למחנות ההשמדה בפולין.

משה פלינקר, אחיו ואחיותיו גורשו מבית הספר, בעקבות גזירה שקבעה כי תלמידים יהודים יכולים ללמוד רק במסגרות חינוכיות יהודיות ועברו ללמוד בבית ספר יהודי שנוסד לשם כך בהאג שם המשיך את לימודיו במחלקת המסחר. בשנה בה למד בבית הספר היהודי נתרבו האיסורים על יהודים. משה מתאר כי נאלץ למסור את אופניו למשטרה, וכיצד מספר ימים לפני סיום הלימודים על יהודים נאסרה גם הנסיעה בחשמלית מה שאלץ אותו להגיע ללימודים בצעידה שכן רצה לסיים את לימודיו מתוך אמונה שיוכל להמשיך וללמוד בשנה שלאחר מכן. בשנת 1942 משהתחילו הגרמנים לאסור יהודים הולנדים, הסתיר אבי המשפחה את משפחתו ובגבור הסכנה היגרו לבריסל שבבלגיה, שם חיו תחת זהות בדויה מחשש להסגרתם.

התקופה המתוארת ביומן

ביומן מתאר משה את תקופת מחבוא המשפחה בבריסל תחת זהות בדויה והוא בן 16 שנים. היומן מתחיל בתיאור הקורות את משה ערב הבריחה מהולנד לבלגיה כפי שהוא כותב בתאריך ט"ו בכסלו תש"ג, 24 בנובמבר 1942.

הבריחה

משהבינו כי גורל דומה לזה של יהודי אמסטרדם מחכה גם להם החליטו לברוח על ידי מעבר הגבול לבלגיה. באמצעות הברחות הצליחו להגיע כל בני המשפחה לעיר הגבול רוזנדל. במשך ארבעה ימים חיפשו אדם שיוכל להבריח אותם דרך הגבול עד אשר מכר גילה להם על דרך בה יוכלו לעבור מבלי להיתקל בשוטרים. חלק מבני המשפחה עברה באמצעות שוחד שניתן לנשים שהסכימו להבריחן עד אשר הגיעה כל המשפחה לבריסל. את תחילת דרכם בבריסל עשתה המשפחה בעזרת מכרים, שותפים עסקיים בעבר, זרים ובעזרת שוחד רב.

השהות בבריסל

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

המשפחה חיה בבית קטן בבריסל תחת אישורי שהות שהוארכו מפעם לפעם באמצעות שוחד. כלפי חוץ הקפידו שלא למשוך תשומת לב ולא לקיים אורח חיים יהודי אך בתוך ביתם פנימה המשיכו לנהוג כהרגלם. למשפחה היו בעיר מספר מכרים יהודים איתם שמרו על קשרים. ברישומיו מתאר משה את חילוקי הדעות בין הוריו, בדיון האם לברוח לשווייץ או לנסות להאריך את האשרה שהייתה להישאר בבלגיה תמורת סיכון עצמי או ממון רב וכן מתאר ביומנו את לימודיו ואת העובר על יהודים השוהים בבלגיה.

סוגיות במחשבה

משה עוסק רבות בשאלות כגון גלות ישראל, גאולת ישראל, אנטישמיות, התנועה הציונית, ארץ ישראל וכן מחווה את דעתו על מאמרים פילוסופיים וספרותיים של אישים כמו ש"י עגנון, יוסף חיים ברנר ועוד. מחשבות על עתידו מובילות אותו לחלום להיות מדינאי בארץ ישראל לכשתקום בה מדינה ולאור שאיפה זאת מחליט הוא להרחיב את ידיעותיו בתנ"ך שעל פיו הוא מאמין כי תקום מדינת היהודים וללמוד את תולדות עם ישראל.

כמה אהוב אצלי עמי ישראל וכמה נחמדה היא ארצי ארץ ישראל. כבר כמה פעמים שאלתי את עצמי אם אזכה עוד בחיי לעמוד על אדמתה הקדושה; אם עוד יתנני הקדוש ברוך הוא לעמוד וללכת בה? הוי, כמה נפשי עורגת אליך מולדתי, כמה עיני כלות אליך ארצי, ארץ ישראל!!

ניכר מכתיבתו כי הוא מרגיש מחובר לגורל עם ישראל ועוסק רבות בעובר עליו. פעמים רבות כתיבתו היא כעין שיח עם מחשבות רווחות בקרב היהודים שלהם הוא עונה ביומנו.

מרוב צרות אחַי לא ידעתי מה לעשות. מרוב צרות אחי חפצתי גם אני להיות עתה ביניהם ולהצטער יחד עמם ואף למות חפצתי

— "הנער משה" עמוד 42.

כאות הזדהות עם צרות היהודים קיבל על עצמו מנהגים של התנזרות ממותרות כגון בשר וחמאה, קניית בגדים חדשים ועוד.

מאפייני כתיבתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

היומן נכתב בשפה העברית אף על פי שלא נהוג היה להשתמש בה כשפה יומיומית. היומן מכיל השתפכויות רגשיות, סיפורים מחוויות היומיום ועד הגיגים בשאלות דתיות ופילוסופיות. בכתיבתו מרבה פלינקר לשלב פסוקים מן התנ"ך וביטויים הלקוחים מהעולם הדתי.

גורל המשפחה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

האב הצליח להשיג רישיון שהות בבלגיה ולהאריכו מספר פעמים עד הפעם האחרונה ב-9 במרס 1944. בערב פסח תש"ד, 7 באפריל 1944 הופיע בבית המשפחה מלשין ידוע בשם ז'אק בלווית שני אנשי גסטפו. לאחר שראו את העופות המוכשרים במלח ואת המצות, אסרו אותו יחד עם אמו ושתי אחיות נוספות ושלחום לאושוויץ. האב הצליח להסתיר ארבעה מילדיו שלא שהו בבית באותה העת, ונתפס כעבור מספר שבועות ונשלח אף הוא לאושוויץ. משה והוריו נספו ואחיותיו שרדו והתאחדו עם אחיו המסתתרים.

היומן

עמוד מחברת בו נראה תרגולים בכתיבה ערבית ומעל הכיתוב "מולדתי" בעברית

היומן נכתב בעברית כשהיו משה ומשפחתו במסתור תחת זהות זרה. את היומן כתב בזמנים בהם היה מתבודד בחדרו. היומן מציג את תגובתו על האירועים והסובב אותו, מהול בכאב עמוק ובהזדהות עם בני עמו. על המניע לכתיבת היומן כותב משה:

...ועתה הננו יושבים בבריסל. אני הולך בטל כל היום, אין לי לעשות כלום. לפני איזה שבועות נתרשמתי בספריה עברית ויידיש. אני מרבה עתה לקרוא בכל מיני ספרים עבריים, אבל כל זה איננו ממלא כלל את רוחי. אני מרגיש שאני יורד מטה מטה. כבר ניסיתי ללמוד תנ"ך...אבל זה אינו יכול לקשור את מחשבתי. אשתדל לשאול איזה גמרא. ולרגלי זה שאני הולך בטל, עשיתי את המחברת הזאת לרשום בכל יום ויום את אשר עשיתי ובמה שחשבתי ודברים כאלה. באפן כזה אוכל בכל ערב ליתן דין וחשבון לפָנַי מה שעשיתי במשך כל היום, במה עבר יומי. אחרי ההקדמה הזאת הנני מתחיל מחר.

— "הנער משה", הוצאת "יד ושם" תשל"א, עמ' 15

פרסום היומן

היומן מורכב משלוש מחברות שנמצאו על ידי בנות משפחת פליקר בחזרתן ממחנה ההסגר הנאצי למרתף ביתן שבבריסל-סחארבק רחוב קולונל פיקאר 1.

• מחברת בת 120 עמודים ודף בודד: כולה יומן.
• מחברת ובה 36 עמודים, 4 נתלשו מתוכה, מתוכם 15 עמודים ריקים: יומן, רשימות והעתק "התקווה" המופיע בסוף הספר.
• מחברת שלישית בת 164 עמודים מהם 22 ריקים: אימוני כתיבה בערבית והעתקים של פרקי תנ"ך, זמירות שבת, פיוטים, קינות, סליחות, ציורים ושרטוטים- אלו לא התפרסמו. רשימות וקטעי רשימות- התפרסמו.

המחברות התגלגלו בין בני המשפחה עד שנשלחו ארצה לידי האח הצעיר, חיים אהרון. ביוזמתו של הרב חיים אלעזר אלתר נמסרו המחברות לידי ש"י עגנון. לאחר שקרא את המחברות, המליץ עגנון בפני מכון "יד ושם" לפרסמן. היומן פורסם בשם "הנער משה" כרמיזה למשה המקראי המוזכר רבות בכתביו של משה פלינקר. היומן המפורסם שומר על הצורה המקורית בה כתב הנער משה את חוויותיו. כתביו של פלינקר משמשים עדות ייחודית לחוויותיו של נער דתי מול שאלות שעוררה השואה והתשובות שהוא מספק לעצמו. במרוצת השנים תורגם הספר ליידיש, גרמנית, אנגלית, הולנדית ורוסית.

המכון לחקר השואה של מכללת בית וגן יצר סרט תיעודי על חיו של משה.

לקריאה נוספת

• הנער משה: יומנו של משה פלינקר / הקדים מבוא: דב סדן, ירושלים: יד ושם, תשי"ח 1958.

ספרות משנית:

• אסתר פרבשטין, 'תיבתו של "הנער משה": מבט מחדש ביומנו של משה פלינקר', מכלול כו (תש"ע), 123–136.

קישורים חיצוניים

• משה זאב פלינקר, ברשת החברתית Goodreads
• כתבי משה זאב פלינקר בפרויקט בן-יהודה
• משה פלינקר (1926-1944), דף שער בספרייה הלאומית